היבטים

מתוך אסטרופדיה

(הופנה מערך זווית)

באסטרולוגיה, היבט או אספקט (aspect) הוא זווית הנוצרת בין כוכבים ונקודות אסטרולוגיות במפת הלידה או בכל סוג מפה אחר. ההיבטים נמדדים על ידי הזווית ששתי נקודות הממוקמות על גלגל המזלות יוצרות ביניהן במעלות ודקות (חלקי המעלה), כפי שזה נראה מנקודת מבט מסויימת על כדור הארץ.

ההיבטים נחשבים להשפעה חזקה במיוחד, והשפעתם יכולה להתגבר על חלק נכבד מן התכונות של כוכב במזל מסויים. הם נותנים נקודות מיקוד במפה, בהן האנרגיות המעורבות מקבלות משנה חשיבות. האמונה כי ההיבטים האסטרולוגיים משפיעים על המתרחש בכדור הארץ הינה בת אלפי שנים.

לשם דוגמה, אם אסטרולוג בונה מפת לידה בה משורטט מיקום הכוכבים השמימיים בזמן לידת האדם (מפת לידה), והמרחק הנצפה בין מאדים לנוגה הוא 92°, זה ייחשב שמאדים נמצא בהיבט של ריבוע לנוגה, עם סטייה של שתי מעלות (כלומר לזווית יש סטייה של 2 מעלות מהזווית המדוייקת של הריבוע, כאשר ריבוע הוא היבט של 90 מעלות). ההבדל בין מספר המעלות בפועל לבין מספר המעלות המדוייק נקרא סטייה (או אוֹרְבְּ בלועזית - orb). טווח הסטייה המותר משתנה מאסטרולוג לאסטרולוג בהתאם לניסיונו ותפישתו, בהתאם לזווית המדוברת, לעתים אף בהתאם לכוכבים המשתתפים בהיבט.

> עריכת מקטע גישות שונות

הקדמונים ראו בהיבטים מסויימים ובכוכבים מסויימים כטובים או רעים. השימוש המודרני בהיבטים הוא שונה, והיבטים שפעם היו נחשבים "רעים", כיום נחשבים ל"מאתגרים".

גישות מודרניות כלפי ההיבטים, כאלו המבוססות יותר על מחקר מאשר על ייחוסים היסטוריים, נוטים יותר ויותר לכיוון אסטרולוגיה אוראנית (גישה מודרנית יותר כלפי האסטרולוגיה, המבוססת על תצפיות). עם הזמן והתרגול התרחקו בתי הספר הגרמניים לאסטרולוגיה האוראנית מהגישה המקובלת, ונקטו גישה אמפירית, ששונה בתכלית מהגישה המסורתית, על סמך מחקרים מקיפים. בשלב מסויים הם הגיעו למסקנות שונות מהאסטרולוגים המסורתיים באשר לכוח וליעילות של ההיבטים על כל גווניהם. האוראניים אף נוטים להימנע משימוש במושג "היבט", כדי להבדל מהתפיסות האסטרולוגיות המקובלות.

המחקר של פראנסווה ומייקל גוקלין (Françoise and Michel Gauquelin) על החשיבות של מערך הכוכבים במפת הלידה, הראה סימנים ברורים שההיבטים 45° ו- 135°, היבטים שנחשבים "משניים" באסטרולוגיה הקלאסית, יכולים להחשב כעיקריים לכל דבר ועניין. הרבה מהתובנות החשובות האלו הלכו לאיבוד לאחרונה, בעקבות גל החזרה לאמונות של האסטרולוגיה המסורתית.

עם כניסתן של נקודות המרכז לשימוש באסטרולוגיה של היום, ביחד עם "נוסחאות" לנקודות אוראניות נוספות, מרבית האסטרולוגים המודרניים כיום משתמשים בטווח סטייה קטן יותר מאשר הטווח שהיה מותר לפני 1970.

> עריכת מקטע היבטים עיקריים

ההיבטים העיקריים הוגדרו ונכנסו לשימוש על-ידי תלמי במאה הראשונה לספירת הנוצרים. היבטים אלו הם; צמידות (0°), משושה (60°), ריבוע (90°), משולש (120°) ומולות (180°). כאמור, טווח הסטייה המותר לכל היבט שנוי במחלוקת, ומשתנה בהתאם לאסטרולוג ולשיטה בה הוא משתמש. עם זאת, לרוב משתמשים בטווח סטייה גדול יותר להיבט הצמידות מאשר לשאר ההיבטים, כמו כן יש אשר נותנים להיבטי השמש והירח עם שאר הכוכבים טווח סטייה רחב יותר. ההיבטים העיקריים הם למעשה זוויות המחלקות בצורה שווה את 360 המעלות שיש במעגל, והן מתחלקות ב-10, למעט הצמידות, כמובן.

> עריכת מקטע צמידות

קראו עוד במאמר המורחב - צמידות.

הצמידות היא היבט הנע בין 0-10°. הצמידות נחשבת להיבט החזק ביותר, שמחזק את האפקט של הכוכבים שפועלים בו בשיתוף פעולה. המזל בו נופלת הצמידות גם הוא חשוב מאוד. כאשר שני כוכבים נמצאים בהיבט של צמידות האחד משפיע בצורה בלתי נתנת להפרדה על השני. את האופי של הצמידות יקבעו הכוכבים המעורבים בה.

אסטרולוגים שונים, כאמור, נותנים טווחים שונים. אסטרולוגים רבים נותנים להיבט הצמידות טווח של 0-8° בלבד. אצל אסטרולוגים מסויימים, אם אחד מהגופים המשתתפים בהיבט הוא השמש או הירח, טווח הסטייה המותר מבחינתם הוא כ-±10°.

> עריכת מקטע 180°

קראו עוד במאמר המורחב - זווית 180°.

היבט הנקרא השפת רבים "מולות", או ניגודיות, מדובר בזווית שטוחה של 180 מעלות (1/2 של 360°), כאשר טווח הסטייה נע בין 0-10°. על המולות נאמר שהיא ההיבט השני החזק ביותר (לאחר הצמידות). המולות היא סממן למתח, קונפליקט ועימותים, הנובעים מהניגודיות שבין היסודות של המזלות המעורבים (לרוב צמידות מתרחשת במזלות מיסודות קוטביים כמו אש ואוויר או אדמה ומים). המתח מתחיל כאשר באים לידי ביטוי תכונות של אחד הכוכבים בהיבט על חשבון הכוכב השני בהיבט, מצב שיוצר אי-איזון. למרות שכיום היבט זה נחשב לפחות מאיים מבעבר, עדיין מחשיבים את המולות להיבט קשה. חשוב להבין שברגע שהאדם ימצא איזון לקונפליקט, הוא יוכל להביא את הצרכים למצב של איזון, ולפתור, או לפחות להקל, על ההיבט. לדוגמא: שבתאי עושה מולות לירח. במקרה זה העבודה (שבתאי) יכולה להפריע ליציבות הבית והמשפחה (ירח). אחד מהם תמיד יבוא על חשבון השני במפה כזו. עם זאת, אם האדם ישכיל לעבוד בבית, הוא יוכל לשלב בהצלחה את תכונות שני הכוכבים, ולהביא לאיזון ביניהם. דוגמה נוספת, שבתאי במולות למרקורי. אדם זה נקרע בין הצרכים של מרקורי (תקשורתיות, חברתיות) לבין הצרכים של שבתאי (התבודדות). אדם זה יכול להרגיש צורך להתבודד (שבתאי) דווקא כשהוא עם אנשים (מרקורי), ולהיפך - להרגיש צורך להיות בחברת אנשים, דווקא כשהוא לבד. בהיבט של מולות תמיד יבוא כוכב אחד על חשבון הכוכב השני, ויש צורך לפתור את הקונפליקט על ידי מציאת איזון בין שני הכוחות הפועלים. השמש והירח נמצאים בהיבט מולות על בסיס חודשי, בזמן ירח מלא.

ישנם אסטרולוגים רבים המגבילים את טווח הסטייה של זווית זו ל-0-6°.

> עריכת מקטע 90°

היבט הנקרא בשפת רבים "ריבוע", מדובר בזווית ישרה של 90 מעלות (1/4 של 360°, או חצי של 180°), כאשר טווח הסטייה נע בין 0-10°. הכוכבים בהיבט זה לא מסתדרים ביניהם (גם אם הם מסתדרים בטבעם, כמו שמש ומאדים), ולכן הוא נחשב היבט קשה, שהכוכבים המשתתפים בהיבט זה מביאים את האדם למתח רב, בכדי לפתור את הקונפליקט שהם יוצרים. למשל, מרקורי בריבוע לשבתאי. ההיבט מוביל את האדם להתקבע (שבתאי) בדעותיו (מרקורי). הוא הופך את האדם יותר צר אופקים ומקשה על הריכוז (מרקורי). מרקורי, שמנסה להשתחרר מעולו של שבתאי, יביא למתח רב. במקרה זה האדם ינסה להשתחרר מקבעונות מחשבתיים. כמו כן, היבט זה יכול להביא לכבדות (שבתאי) התנועה (מרקורי). כל התכונות האלו הנגרמות מהיבט זה יהיו שנואות על האדם, גם אם יכיר בהן, והוא ינסה להשתחרר מהן. למרות השליליות העולה מן ההיבט, חשוב לזכור שיש בו גם דברים חיוביים. הלחץ של ההיבט מביא את האדם לפעול ולעשות. ריבוי היבטים של ריבוע יכולים לרמוז על אדם שקם ועושה, ורבים המפורסמים שמפתם מלאה היבטים דיסהרמוניים דווקא.

גם כאן אסטרולוגים רבים מגבילים את טווח הסטייה של הזווית ל-0-6°. בין המפורסמים בעלי זוויות 90° שנויות במחלוקת נמצא ג'ורג' בוש הבן, אשר בעל זווית ה"קאובוי" מארס 90° אוראנוס, בסטייה של 9°. כמו בשאר ההיבטים, יש הלוקחים בחשבון את השפעת הכוכב האיטי על הכוכב המהיר.

> עריכת מקטע 120°

היבט הנקרא בשפת רבים "משולש", או שלשה, הוא היבט של 120° בגלגל (1/3 של 360°), כאשר טווח הסטייה נע בין 0-8°. היבט זה מרמז על כוכבים שעוזרים האחד לשני להתבטא בקלות ובזרימה. במקרה זה, היבט של משולש בין מרקורי לשבתאי יכול לרמוז דווקא על תכונות חיוביות - חשיבה (מרקורי) מעמיקה וחוקרת (שבתאי). דיבור (מרקורי) מתון, שקול ומחושב (שבתאי) וכן היגיון בריא ומעשיות. היבט המשולש מרמז על כשרון טבעי. הצרכים של הכוכבים המשתתפים בהיבט באים לידי ביטוי בצורה קלה כל כך, שהאדם לא צריך להתאמץ כלל כדי לבטא אותם. מסיבה זו היבט זה נחשב להיבט מועיל, הרמוני של כשרונות ויכולות. עם זאת, זהו היבט של עצלנות. אדם שיש לו ריבוי של היבטי משולש הוא אדם שמרגיש שאין לו צורך להתאמץ כדי להשיג דברים, ולכן הוא לא ירבה להוציא את רצונותיו לפועל. אנשים אלו יחלמו מבלי שום רצון או יכולת לממש את חלומותיהם אלו.

גם כאן אסטרולוגים רבים מגבילים את טווח הסטייה של הזווית ל-0-6°.

> עריכת מקטע 60°

היבט הנקרא בשפת רבים "משושה", או שישית, הוא היבט של 60 מעלות (1/6 של 360 מעלות בגלגל המזלות או חצי של היבט משולש [120 מעלות]) כאשר טווח הסטייה נע בין 0-6°. באופן מסורתי נהוג להחשיב את היבט המשושה כדומה באופיו להיבט המשולש, אך עם השפעה מזערית יותר, וחשובה פחות. בעקרון, ניתן לומר שהכוכבים המעורבים בהיבט זה נמצאים בהרמוניה האחד עם השני, ושני הצרכים של הכוכבים באים לידי ביטוי קל יותר. עם זאת, שלא כמו ב-120 מעלות, בהיבט של 60 מעלות יש את ההזדמנות, אבל הוא דורש יותר מאמץ כדי לממש הזדמנות זו. לדוגמא: נוגה בהיבט של משושה למרקורי. אדם זה ידע לשלב טאקט ועדינות (נוגה) בתקשורת שלו (מרקורי), הוא יהיה דיפלומט ומלא התחשבות בהתבטאות שלו. ייתכן ומערכות היחסים (נוגה) של אדם זה יתאפיינו באופי של אהבת נעורים, עם הרבה שיחות אינטלקטואליות וריגושים שכליים (מרקורי). דוגמה נוספת: שבתאי בהיבט משושה למאדים. במקרה זה הכוכבים אינם מתאימים באופיים, אבל בשל ההיבט ההרמוני, ידע האדם לשלב בין תכונות השניים. הוא יידע מתי יש לפעול אינסטנקטיבית ולפי רגש (מאדים) ומתי יש לשקול דברים בחוכמה לפני העשייה (שבתאי). אדם זה יידע לא רק להתחיל בדברים (מאדים) כי אם גם לסיים אותם (שבתאי).

> עריכת מקטע היבטים משניים

ההיבטים המשניים נחשבו במשך זמן רב כבעלי חשיבות משנית, למרות שאסטרולוגים מודרניים חלוקי דעות בנושא. היבטים אלו כוללים את הזוויות הבאות; 30°, 45°, 72°, 135°, 144°, 150°. היבטים אלו הוצגו לראשונה על ידי האסטרולוג והאסטרונום יוהנס קפלר במאה ה-16 לספירת הנוצרים.

כאמור, הדעות באשר להשפעה מינורית או מיג'ורית של הכוכבים שנוייה במחלוקת, והאסטרולוגיה האוראנית למשל מחשיבה את ההיבטים של המשושה והמשולש כמשניים, בעוד שהיא נותנת חשיבות יתירה דווקא להיבטים שמבחינה קלאסית נחשבו למשניים. האסטרולוגיה האוראנית משתמשת בהיבטים שהם כפולות של 22.5° ו-15°.

מקובל לראות בהיבט ה- 150° ובהיבט השישים מעלות כהיבטים 'גבוליים', כלומר שההיבט של 60 מעלות הוא משני יותר ממה שנהוג לייחס לו, בעוד היבט ה-150° הוא עיקרי יותר ממה שנהוג לייחס לו. מיעוט מסויים של אסטרולוגים אף רואה בהיבט ה- 30° כהיבט עיקרי.

ההיבטים המשניים הם:

45° - היבט משני עם סטייה מותרת של ±2°. באופן מסורתי נהוג לראות בהיבט זה כבעל אופי דומה להיבט של ריבוע (90 מעלות), עם השפעה חלשה יותר ומשנית יותר.

135° - היבט של 135°, עם סטייה מותרת של ±2°. זווית זו דומה באופיה לזווית ה-45 מעלות. זו זווית של מתח ולחצים.

30° - היבט משני עם סטייה מותרת של ±2°. זהו היבט קל יותר משאר ההיבטים המשניים, והוא נתפס הרמוני יותר. נהוג לראות בו כהיבט של ניסיון ליצור את המיטב משני הכוכבים שמשתתפים בהיבט (גם אם זה לא פשוט).

72° - היבט משני עם סטייה מותרת של ±2°. היבט זה דומה באופיו להיבט ה-30 מעלות, אך עם זרימה קלה יותר בין הכוכבים. נהוג לראות בו כהיבט של כשרונות מיוחדים ואירועים ממוזלים.

142° - זווית משנית עם סטייה מותרת של ±2°. משמעות היבט זה דומה למשמעות של היבט ה-72°.

> עריכת מקטע 150°

קראו עוד במאמר המורחב - זווית 150°.

היבט זה, כאמור, נחשב כיום להיבט עיקרי, למרות שהוא נחשב להיבט משני באסטרולוגיה המסורתית. טווח הסטייה המותר הוא ±2°. היבט זה מחבר בין כוכבים שנמצאים לרוב במזלות מאיכויות לא מתאימות, וכך היבט זה יוצר מתח רב, העלול להשפיע בעיקר על הבריאות. הכוכבים בהיבט זה דוחים לחלוטין האחד את השני. האחד לא מוכן להכיר בתכונות השני, וכך נוצר מצב של דיסוננס מאוד מודגש באופי. לרוב, ההתנהגויות הלא מוסברות והלא רציונאליות של האדם נובעות בשל היבט זה. לדוגמא: מרקורי 150 מעלות משבתאי. אדם זה לא מוכן להתקבע לדעות (מרקורי) מקובלות ומסורתיות (שבתאי), וידחה אותן על הסף, וכך הוא יאמץ לעצמו רעיונות מרדניים, לא מקובלים ולא קונבנציונאליים. לחילופין, אדם זה לא יהיה מוכן לתקשר (מרקורי) עם דמויות סמכותיות ממנו (שבתאי). היבט זה יביא למתחים רבים בתחומים המשלבים מסגרת (שבתאי) עם למידה (מרקורי) כמו בתי ספר או אוניברסיטאות.

> עריכת מקטע היבטים מקבילים

קיים סוג נוסף של היבטים, למרות שהוא לא נמצא בשימוש שכיח בקרב האסטרולוגים, ולא נעשה שום מחקר רציני לגביו. היבטים אלו הם היבטים מקבילים. ההיבטים המקבילים מתעלמים מהראייה הדו מימדית של מפת השמיים, ומתחשבים בראייה התלת מימדית שלהם. היבטים אלו נותנים חשיבות למיקום הכוכבים ביחס לקו המשווה (מעליו ומתחתיו). כאשר שני כוכבים נמצאים באותו מרחק מקו המשווה, הם נקראים מקבילים (למשל כאשר נוגה ומאדים נמצאים שניהם במרחק של 17° מקו המשווה). כאשר שני הכוכבים נמצאים באותו מרחק, אבל האחד מצפון לקו המשווה, והשני מדרום לו, אז הם נקראים: "קונטרה-מקבילים". במקרה הראשון נהוג לפרש את ההיבט כאילו היה היבט של צמידות, ובמקרה השני - כאילו היה מולות. סטייה מותרת בהיבטים אלו היא של '1°12 (מעלה אחת ושתים עשרה דקות המעלה).